לוקח שנמלך במצרן
לוקח שנמלך עם המצרן לפני המכירה האם רצונו לקנות, והמצרן ירא שאם ישאל למוכר שימכור לו יעלה את המחיר לא נמחל זכותו עד שיתברר בבירור שמוחל זכותו, כגון שיקנה הלוקח ממצרן שמוחל זכותו[1] או יאמר לפני עדים שמסתלק מהנכס, ויש שכתב שאפילו אומר לשון שמשמעותו שלא צריך לשליחותו של הלוקח לקנות לו מחל זכותו[2].
לאחר שקנה הלוקח, אם תוך הזמן שראוי למצרן לתבוע זכותו יש הוכחה שהמצרן מחל זכותו, כגון שמסייע ללוקח או שוכר ממנו הנכס, אבד המצרן זכותו גם בלי קנין[3].
זמן התביעה
המצרן לא איבד זכותו במה ששהה לתבוע זכותו לפני שנודע לו שהנכס נמכר, ואפילו עבר זמן רב מעת המכירה[4]. בד"א שהמכירה נעשית בצנעא ולא נתפרסם או שהתכוונו להעלים המכר[5], אבל אם לפי הנסיבות וודאי נודע לו, כגון שנתפרסם המכר בעיר והלוקח החזיק בנכס[6], קבעו חז"ל שיעור זמן עד כדי שילך ויביא מעות ויתבענו ללוקח בדין, שאם שהה יותר מחל זכותו[7], אבל כתבו הפוסקים שאם יתבע מהלוקח תוך זמן זה אפילו שלא בפני בית דין בעדים[8] ויביא המעות די בכך[9]. ונראה בזמנינו תשלום זה הוא כפי מנהג המדינה בהעברה בנקאית וכדומה[10].
טענת אונס
כאמור, חששו חז"ל שהמוכר לא יפסיד מזכויות המצרן[11]. לפיכך אפילו היה המצרן אנוס בשעת המכר להיוודע מהמכר כדי לתבוע זכותו כגון שהיה במדינה אחרת, או אפילו היה בעיר ונודע לו ומפני האונס לא תבע תוך הזמן האמור, כגון שחלה, איבד המצרן זכותו לתבוע מהלוקח, שאם לא נאמר כן יפסיד המוכר, שהרבה יחששו לקנות ממנו שמא יבוא המצרן לאחר שעבר אונסו ויתבע מהלוקח שיעביר לו הנכס[12]. אבל אם המצרן תבע מהלוקח בזמנו רק נאנס להביא המעות, כגון שהיה חולה או טרוד בעסקיו[13], או טעה שמחמת סיבה סבר שדמי המקח מגיע לו מהמוכר, לא בטלה זכותו שהרי תבע ולא מחל[14].
תשלומים ללוקח
הואיל והלוקח נעשה שלוחו של המצרן, חייב המצרן לשלם לו את המחיר ששילם הן אם לאחר הקנין הוזל או הוקר המקח[15]. וכן אם קנה הלוקח בזול ישלם לו המצרן רק המחיר ששילם שמסתמא מכר בזול מפני איזה דוחק, אבל אם הלוקח אומר שהמוכר הוזיל רק לו, חייב המצרן לשלם השווי של שעת המקח, ועליו להביא ראיה שהמוכר היה מוכר לכולם בזול[16].
גם כשקנה הלוקח ביוקר חייב המצרן לשלם לו המחיר ששילם, ולא יכול לומר הואיל והלוקח נחשב שלוחו כאילו עוות בשליחותו וישלם לו רק השווי[17] כי זה רעה למוכר אם יפסיד רווח זה[18], או אם היה מחיר אונאה המבטל המקח אינו יוכל לבטלו[19]. אכן אם הלוקח לא ידע שנתאנה במחיר המבטל המקח, יכול לבטל המקח אם הלוקח מסכים לכך[20].