נתבקשתי על ידי הנהלת אחד המוסדות המכובדים בעירינו להלוות להם סכום כסף נכבד. בדיוק בתקופה זו מבקש נכדי להתקבל ללימודים במוסד זה, אנו חוששים שמא הוא לא יצליח להתקבל.

שאלה: מותר לי להתנות את  נתינת ההלואה בכך שיקבלו את נכדי ללימודים שם? יש לציין, בכוונתנו לשלם עבור לימודיו שכר לימוד מלא, אין בדעתנו לבקש הנחות.

תשובה: בהלכות 'ריבית' כלל גדול שנינו, לאו דוקא תמורה ממונית עבור ההלואה נחשבת 'ריבית', כל 'טובת הנאה' יש בה 'ריבית'. אם כן, יש לדון אם תנאי זה שבדעתך להתנות עם הנהלת המוסד גם הוא בגדר קבלת טובת הנאה מהלוה.

מצאנו שיטות בפוסקים שהחמירו בכך (שלחן ערוך - יורה דעה, סימן ק"ס סעיף כ"ג). לדוגמא, אם המלוה 'צייר' (Painter), אסור למלוה להתנות עם הלוה, שאם פעם יצטרך מישהו שיצייר בעבורו הוא ישכור את המלוה. אם עשו זאת יש דעה שהרי זו 'ריבית קצוצה' ואסור מן התורה כיון שטובת הנאה הוי ממון (וגם למ"ד שטובת הנאה לא נחשב כממון, איסורא מיהא איכא). אף אם לא התחייבו על כך, אלא הלוה לאחר מכן שוכר את המלוה לצייר בעבורו, הדבר אסור.

לעומת זאת יש מי מהפוסקים שמיקל בכך (ט"ז שם סקכ"ב). דבריו מבוססים על הלכה סותרת (שם סימן קע"ב סעיף ד') שבה למדנו שהמלוה רשאי להתנות עם הלוה שבאם ירצה למכור את ביתו, ימכרנו לו, למלוה, בשער שבשוק.

יש שישבו סתירה זו שתנאי זה פירושו שבאם ירצה הלוה למכור את ביתו, הרי שההלואה עצמה תיהפך לחלק מהתשלום. על כן, מתברר למפרע שאין כאן 'הלואה' ואין כאן 'ריבית', 'מקח וממכר' יש כאן. אחרת, יהיה אסור למלוה להתנות את הלואתו בכך שתינתן לו הזדמנות כזו, ואף אם ישלם עליה כשער שבשוק (חוות דעת שם סקי"ז).

אך הדעה המקילה לא כן עמה, לשיטה זו אין כאן כלל 'ריבית', שאין ללוה נפקא מינה בין אם ישכור שירותיו של צייר זה או של אחר. הוא לא העניק למלוה מאומה משלו בתמורה להלואה יתר על ההלואה עצמה. 

בנידון שאלתך, למוסד הנ"ל ישנם חוקים בקשר לקבלת התלמידים. אם נכדך אינו עומד בהם וההנהלה מסכימה לקבל אותו רק בתמורה להלואה, הרי שהם נתנו לך טובת הנאה שיש בה ערך בתמורה למעותיך ואסור לכך הדעות משום 'ריבית' (ראה גם שלחן ערוך - חושן משפט, סימן רל"ז סעיף ב').