האיסור
'עני המהפך בחררה' הינו כאשר ראובן מחזר אחר דבר לזכות בו, ולולי ששמעון קדם וזכה בו היה ראובן הזוכה, נקרא שמעון רשע. יש שכתבו שעובר על איסור מדברי קבלה ואסמכוה על פסוק ביחזקאל[1], ויש שכתב שהאיסור דרבנן[2].
כל זמן שלא נכנס לעסק, החיוב על בי"ד למחות בו שלא יזכה בדבר, אבל לאחר שכבר זכה לא מחייבים אותו להחזיר הדבר, וכבר עבר האיסור[3], אבל מכריזין עליו שהוא רשע[4], ונקרא כן עד שיפייסנו[5].
בשוגג
יש שכתבו שאם לא ידע בשעה שזכה שחבירו היה מחזר אחריו, ורק לאחר מכן נודע לו, לא נקרא רשע מעת שזכה, אבל נקרא רשע אם אינו מחזירו כעת[6]. ויש שכתב שבזה ממידת החסידות שיחזיר הדבר[7].
במציאה ומקח וממכר
יש ראשונים שכתבו שדין זה נאמר הן במחזר לזכות מציאה או מתנה וקדם חבירו וזכה בה, והן במקח וממכר כשעמד לקנות או לשכור דבר, הן שכירות קרקע או מטלטלין והן שכירות פועל, וקדמו חבירו וקנה או שכרו[8], ויש ראשונים שכתבו שדין זה נאמר רק במקח וממכר שהרי היה יכול לקנות או לשכור במקום אחר אעפ"י שיצטרך לטרוח[9], ומפני זה נקרא רשע, אבל אינו רשע במה שקדם לזכות במציאה או מתנה שהרי לא אפשר לו לזכות במציאה או מתנה במקום אחר. המחבר הביא שני הדיעות, והרמ"א כתב שהעיקר כדעה השניה, ויש שכתב שאף המחבר מודה שהעיקר כדעה זו[10], ויש שכתבו שהולכים אחר המוחזק[11], ובשו"ע הרב כתב שמכל מקום בעל נפש יחמיר על עצמו אף במציאה[12].
האחרונים נחלקו האם שידוכין דינו כמציאה שאינו יכול למצוא שידוך כזה במקום אחר[13], או דומה לשכירות שהיה יכול למצוא במקום אחר[14].
מקח וממכר בזול אי דומה למציאה
אף לדעה שבקדם וזכה במציאה אינו נקרא רשע, נחלקו הפוסקים האם אף במקח וממכר שדומה למציאה נקרא רשע, כגון מקח שעומד למכירה וניכר לכל שהוא בזול וקשה למצוא במקום אחר במחיר זה, שיש אומרים שגם זה דינו כמציאה[15], וכן באם הראשון השתדל לזכות בקרקע או בית, ולשני מאיזה סיבה נחוץ לו לקנות הקרקע או בית במקום הזה דווקא, דינו כמציאה שהרי אינו מצוי לו לקנות במקום אחר[16], אבל יש אומרים שאף שדומה למציאה הואיל ומכר הוא אין לחלק ואסור לזכות במה שהראשון השתדל לקנות[17].
לדינא, נחלקו האחרונים האם העיקר כסוברים שאין דין 'מהפך בחררה' במקח וממכר שדומה למציאה[18]. ואף לדעה זו יש שכתב שאף במקח וממכר נאמר האיסור רק בעני המהפך ובא אחר וזכה שנקרא רשע שהיה יכול לזכות במקום אחר, אבל בעשיר המהפך לזכות במקח מטלטלין ובא אחר וזכה בו אינו נקרא רשע, שביד העשיר לקנות משכינו, אכן בקרקע שאינו מצוי שימצא במקום אחר אף בעשיר המהפך נקרא הזוכה רשע[19]. ויש שכתב שלדעה זו אין לחלק בין עשיר לעני המהפך, והזוכה נקרא רשע[20].
וכתבו הפוסקים שבמקום שאינו נקרא רשע מותר לזכות בזה אפילו לכתחילה[21]. אם קדם וזכה בהיתר, והמהפך רוצה לתת לזוכה מעות לסלק אותו שיקנה במקום אחר, אינו רשע במה שאינו רוצה להסתלק, שכבר זכה בהיתר[22].