מצרנות בקרקע או מטלטלין

חז"ל תיקנו זכות מצרנות בקרקעות ובמחובר לקרקע, כגון בית או אילן שמקנה זכות בקרקע,[1] שהם דברים שיש בו קנין עולם וחזקה, ובזה הישר והטוב שנכסיו יהיו קרובים זה לזה[2]. בכל אלה יש למצרן זכות להוציא מלוקח, ולשותף הזכות להוציא אפילו מהמצרן[3].

חז"ל לא תיקנו זכות מצרנות במטלטלין, דהיינו שותפים במטלטלין, שאחד מכר את חלקו אין השותף השני מוציא מיד הלוקח[4]. ברם הרמ"א כתב שאם השותף טוען שלא נוח לו עם הלוקח ויגיע לו היזק מזה, שומעין לו לסלק הלוקח אם נראה לבית דין שיש ממש בטענתו[5] דאז יש בזה משום והישר והטוב[6], ויש שכתבו שבכל אופן אין מצרנות במטלטלין[7].

לפי האמור, יש לדון מזה לשותפים בעסק שעיקר העסק אין לו נכסים, ולפי תנאי השותפות יכול למכור חלקו או שהגיע הזמן לחלוק השותפות[8], ורוצה אחד השותפים למכור את חלקו יכול השותף לעכב שלכתחילה ימכור לו, אבל אם כבר מכר לאיש זר אינו יכול להוציא מיד הלוקח[9].

זכות מצרנות במחובר לקרקע (בית, אילנות)

כתבו הראשונים שבעלים על המחובר לקרקע שיש לו קנין בקרקע, בכלל דיני מצרנות, כגון בעלות על בית או אילן שמקנה לבעלים קנין בקרקע שעומד עליו, בעל הקרקע ובעל הבית או אילן שותפים בקרקע ויש להם זכות מצרנות זה על זה. לפיכך אם מכר אחד מהם, כגון שמכר בעל הבית את ביתו מוציא בעל הקרקע מיד הלוקח אפילו הוא מצרן[10]. וכן יש לבעל הבית זכות מצרן כלפי הקרקע הסמוכה לקרקע שביתו עומד עליו, ולכן אם המצרן מכר קרקעו, מוציא בעל הבית מיד הלוקח[11].

בגדר הקנין שיש לבעל הבית או אילן בקרקע נחלקו הראשונים, יש שכתבו שגם קנין לזמן להעמיד הבית עד זמן שקבעו ביניהם ומפני שאם יפול הבית תוך הזמן יכול שוב לבנותו נחשב זאת כשותפות בקרקע,[12], ויש שכתבו שרק קנין עולם להעמיד בית או אילן נחשב כשותפות[13].

זכות בעל הבית ובעל עלייה (קומה עליונה)

שותפים בבית שדייר אחד דר בקומת קרקע והשני בקומה מעליו (עלייה), אם הקרקע שהבית עומד עליו משותף לשניהם, דינם כשותפים, ואם אחד מכר מוציא השני מיד הלוקח אפילו הוא מצרן, אבל אם בעל הדירה בקומה שניה אינו שותף בקרקע, וזו רק משועבדת לו שאם הדירה תיפול יכול לבנותה מחדש, דינו רק כמצרן להוציא מיד לוקח שאינו מצרן אבל לא מיד המצרן לקרקע[14], אבל יש שכתבו שאף בזה יש לבעל העלייה זכויות של שותף כמו לבעל הבית[15].

בתים ודירות סמוכים

הואיל ודין מצרנות נוהגת במחובר לקרקע דנו הראשונים האם יש דין מצרנות לבעלי בית בבתים סמוכים זה לזה ורק הכותל מפריד ביניהם. רוב ראשונים כתבו שאף בזה יש זכות מצרנות[16], וכן כתב הרמ"א שיש דין מצרנות בבתים[17].  לדעת רבינו תם חז"ל תיקנו מצרנות רק בשדות ולא בבתים, ונאמרו כמה טעמים לשיטה זו, אם מפני ששדות מצויים לקנות אבל בתים אינם מצויים לקנות בכל פעם, וגם בשדות הטוב והישר הוא שיוכל לחרוש בשני השדות בבת אחת, אבל בבתים הכותל מפסיק את התשמיש של שני המקומות[18]. יש שכתב לפי טעם זה שאם מפני התשמיש נחשבים הבתים כבית אחד לעירובי חצרות יש לכו"ע זכות מצרנות אף בבתים[19], ויש שכתבו שאין מצרנות בבתים כאשר המצרן דר במקום אחר ולוקח את הבית להשכיר לאחרים ואילו הלוקח צריך הבית לדירתו ואזי הטוב והישר ליתן הבית ללוקח[20].

לדינא, יש שכתב שאם יש שביל בין הבתים לכו"ע אין זכות מצרנות, ויש שפירש שכל זה שרבים הולכים בשביל זה כמיצר שהחזיקו בו רבים [21].

לפי האמור, בבית רב-קומות שהדיירים דרים בדירות נפרדות ושותפים בבעלות הקרקע שהבנין עומד עליו דינם כשותפים בדיני בר מצרא אפילו אם הדירות אינם סמוכות, אך אם לבעל הדירה בקומה עליונה אין בעלות בגוף הקרקע רק הזכות לבנות דירתו אם תיפול, דינו כמצרן לדירה הסמוכה ולא כשותף.