שותף או יורש קודם לכל
אמרו חז"ל, הטוב והישר הוא שמצרן שיש לו קרקע סמוך לקרקע חבירו, יזכה בקרקע שמכר חבירו למי שאינו מצרן. לפיכך, תיקנו חז"ל שהלוקח נעשה שליח של המצרן, ורשאי המצרן להוציא הקרקע מידו לאחר שקנה הקרקע סמוכה למצר[1].
ברם, השותף או היורש שיש לו חלק בגוף הקרקע, עדיף ממצרן לקרקע שאין לו חלק בגוף הקרקע[2], לפיכך תיקנו חז"ל שבזה הטוב והישר הוא ששותפים או יורשים בקרקע שמכר אחד מהם חלקו למצרן, שהשותפים האחרים או אפילו אחד מהם[3], מוציאים מיד הלוקח, ואפילו הוא מצרן[4].
מכר השותף ללוקח ולא רצה שותפו להוציא מיד הלוקח, לא איבד המצרן זכותו כמצרן ודאי, ומסלק ללוקח, והלוקח אינו יכול לומר למצרן שמא יפול החלק שקניתי – לאחר שאחלוק עם שותפי - בצד שאינו בצד הקרקע שלך ואזי אינך מצרן, דהא כעת הוא מצרן[5].
שותף ויורש זכותו כמצרן
הואיל וזכות השותף או היורש היא כדין מצרן, העברת הנכס מהלוקח ליד השותף היא כמו בשאר מצרן שחז"ל עשו את הלוקח לכשלוחו של המצרן[6].
בנכס שאין זכות מצרנות
לעומת זה, אם מאיזה סיבה אין זכות מצרנות במכירה זו, אין זכות לשותף או היורש להוציא מיד הלוקח. לפיכך במקום הפסד למוכר אין השותף מוציא מיד הלוקח[7], כגון אם השותף או היורש אינו בעיר[8] או שמוכר כל נכסיו לאחד[9], או בדבר שלא תיקנו זכות מצרנות כגון הנותן חלקו במתנה[10].
חז"ל תיקנו שהמוכר לאשה אין המצרן מוציא מידה[11], המדובר שאין לחוש שמערמת לקנות לבעלה, כגון שידוע שיש לה נכסים שאין לבעלה רשות בה, או אלמנה[12], ונחלקו הפוסקים האם אף שותף אינו מסלק את האשה, ועל כן אין להוציא מיד המוחזק[13].
שותף ויורש לאחר חלוקה
זכות השותף והיורש לעומת האחרים היא רק לפני חלוקת השותפות, אבל אחר החלוקה אין זכות המצרנות שלהם עדיף על מצרן אחר[14], אך יש שכתב שבזה דין היורש עדיף משאר שותף וגם אחר חלוקת הירושה מעכב אחד האחים על האח שמוכר חלקו שלא ימכור לאחרים אלא לו[15].
שותף בעסק
בעל קרקע שמכר קרקעו למי ששותף עמו בעסקים אבל לא בקרקע זו, אין המצרן מוציא מידו[16], אבל השותף עם המוכר בקרקע מוציא מידו[17], וכן אם קדם המצרן או אפילו אדם אחר וקנה, אין שותף בעסקים מוציא מידו[18], ויש שכתב שגם לפני המכירה, אם באו השותף והמצרן לקנות יש למצרן קדימה מפני שותף בעסקים[19].
קרובים
הטוב והישר הוא שיהיה ליוצאי חלציו קדימה בנכסי אביהם, לפיכך אב שמכר קרקע שלו אין זכות מצרנות על קרקע שמכר לבנו או בתו או אפילו לנכדיו, ואין המצרן או השותף מוציאים מידם[20], אבל לשאר קרובים אין זכות קדימה, והמצרן מוציא מידם[21].