תוכן המאמר הקודם (גליון ק"כ) בקצירת האומר: בו התבאר האיסור של הלוואת סאה בסאה, דהיינו הלוואת חפץ תמורת תשלום חפץ כזה, כמידתו וכדמותו.
מדין תורה הדבר מותר וכפי שהבאנו ב' טעמים עיקריים שכתבו הראשונים. הא', שאנו מתייחסים בהלואה כזו למידה, ומכיון שהתחייב להשיב את אותה המידה ולא להוסיף עליה מאומה, אין בכך משום ריבית. טעם נוסף, משום דאזלינן בתר מעיקרא בשעת ההלואה, ובאותה שעה לא התחייב הלוה שישיב יותר ממה שקיבל, דמי יימר שמחיר החפץ ישתנה בינתיים.
אמנם מדרבנן הדבר אסור, כיון שמחיר החפץ עשוי להשתנות, על כן אסרו להלוות בכהאי גוונא.
בסיכומו של המאמר הובא היתר אחד להלוות פירות וחפצים והוא היתר ד'יש לו'. דהיינו אם יש ברשות הלווה בשעת ההלואה מאותו הדבר שלווה, ואפילו מעט, שוב אין בכך איסור ללוות. אנו מתייחסים לזה 'כאילו' על כל מעט הוא הקנה את מה שיש כבר ברשותו למלוה, ואין כאן הלואה אלא 'חליפין'.
...
בשעת בוקר מוקדמת צלצל מכשיר הטלפון של נחום, מנהל המשק של קעמפ 'קייטא'. על הקו היה ג'ורג', הספק שמביא את הפירות והירקות לקעמפ.
- נחום - אמר - קרתה לי תקלה, אני תקוע עם המשאית בדרכים. לא נראה לי שאוכל להביא לכם את ההזמנה שלכם עוד לפני הצהריים...
- יפה מצידך שאתה מודיע לי - הודה לו נחום - עתה עלי לטכס עצה מה לתת לילדים בארוחת הבוקר. נראה לך שאמצא כמות מלפפונים להאכיל בה מאתיים פיות של ילדים בחנות הכלבו הסמוכה? כנראה שלא...
- אני יעזור לך, אך אל תגיד שאני שלחתי אותך - הזהיר אותו ג'ורג' - אתמול הבאתי כמות ענקית של פירות וירקות לקעמפ 'הרים' הסמוך אליכם. תוכל ללוות כמה ארגזים מהם...
נחום חייך לעצמו מתחת לשפמו - אין לי אפילו מלפפון אחד לרפואה במקרר... כיצד אוכל ללוות בהיתר... - הרהר.
הוא התקשר לעמיתו מקעמפ 'הרים' - יש לך אולי שני ארגזים של מלפפונים למכור לי?
- נראה לי שטעית במספר... הגעת למנהל המשק של קעמפ 'הרים', לא לחנות פירות וירקות... - חמד לו הלה לצון - אם תרצה, יש לי מספר טלפון של גוי העונה לשם ג'ורג' שאנו קונים ממנו סחורה...
נחום חייך - אני גם מכיר את ג'ורג', פשוט הוא לא יכול לבוא אלינו היום. עלי להגיש לילדים ארוחת בוקר בעוד שעתיים ומלפפונים אין...
- הבנתי, אין בעיה. יש לי סחורה בשפע. אבל מדוע ש'תקנה' את הארגזים ממני? למה שלא אלוה לך אותם? נשקול אותם ותתחייב להחזיר לי משקל זהה של מלפפונים... - התקשה מנהל המשק של 'הרים' להבין.
נחום הסביר לו שהדבר אסור משום הלואת סאה בסאה וכו' וכו'.
- אתה יודע? גם אני פעם חשבתי שהדבר אסור. אך רק בשבוע שעבר ה'מדריך ראשי' שלכם 'לוה' מאיתנו מקלות ודבק למלאכה. שאלתי על כך את הדומ"ץ של המחנה, והוא פסק שאין בכך שום בעיה! מה נשתנה דין המקלות מדין הירקות?
- אינני יודע מה לומר לך. אולי הוא הסתמך על כך שהיה לנו, ב'קייטא', כמות קטנה של מקלות בשעת ההלואה?
- אתה מתכוון היתר של 'יש לו'? לא נראה לי שעל כך הוא הסתמך. מהיכן היה לו לדעת זאת? אני שאלתי אותו שאלה זו מעצמי, גם אנכי בעצמי לא ידעתי מכך שהיה לכם כמות קטנה של מקלות ודבק...
- ושמא הוא הנחה אותך להקנות מראש כמות קטנה שלא בתורת הלואה? בהלכה מובא שגם כך מותר להלוות. המלוה 'מקנה' כמות קטנה ללוה, ושוב זה נחשב 'יש לו' ללוה ומותר לו ללוות את כל הכמות (שלחן ערוך - יורה דעה, סימן קס"ב סעיף ב').
- אני שאלתי אותו לאחר מעשה, לאחר שה'מדריך ראשי' שלנו כבר 'הלוה' את המקלות והדבק... הוא לא הקנה כלום, הכל ניתן כ'הלואה'.
הם נפגשו יחד בתפילת שחרית ונגשו יחד לברר את ספיקותיהם אצל הדומ"ץ.
- מלבד ההיתר ד'יש לו' הידוע לשניכם, ישנו היתר נוסף ושמו 'יצא השער' (שם סעיף ג') - החל הרב להרצות את דבריו.
בהיתר זה נצרך שני תנאים: הראשון, שמחירו של המוצר שבהלואה קבוע בשוק, לפחות למספר ימים (חכמת אדם, כלל קמ"א סעיף א'). לדוגמא המקלות והדבק, אין מחירם משתנה בתדירות.
ועוד תנאי, שמוצרים אלו קל ונוח להשיגם בשוק. אך אם קשה להשיג מוצר זה בשוק, כגון שאין זה עונתו וכדו', שוב אין היתר בדבר.
- מה טעם יש בדבר?
- מאחר והלוה יכל כבר בשעת ההלואה לקנות מאותו המין באותו המחיר שקיבל את החפץ מיד המלוה, אין בכך 'ריבית'.
אנו מחשיבים 'כאילו' אכן הלוה קנה את הפירעון, ושוב אף אם החפץ התייקר עד שעת התשלום, הרי שברשות המלוה הוא התייקר. החפצים ש'כאילו' נקנו, 'כאילו' כבר ברשותו...
- ומה אם אין ללוה בשעת ההלואה כסף? הרי אינו יכול לקנות כעת כלום...
- הכרעת רוב הפוסקים שאין צורך שיהיה ללוה מעות בפועל בשעת ההלואה (ש"ך שם סק"י).
אך זאת יש לדעת, אם התנה המלוה עם הלוה שלא ישיב לו את ההלואה עד לזמן מסויים, שוב לא יועיל היתר ד'יצא השער' (רמ"א שם).
הסיבה לכך פשוטה מאד. מה מועיל שיכול הלוה כבר עתה לקנות את החפץ באותו השער שקיבלו, הרי לא יוכל בין כך להחזירו עתה, בטרם מועד הפירעון.
- ומה נעשה אנן שלרוב המוצרים אין מחיר אחיד בכל החנויות, המחיר משתנה בין חנות לחנות. גם אז נאמר אותו ההיתר של יצא השער?
- כן. כל שער קבוע שמוכרין בו הריהו מחיר השוק ומותר לפסוק בו כיון שאפשר לקנות את המוצרים באותו מחיר (עיין שו"ת להורות נתן, חלק ו' יו"ד סימן ע').
- ועל סמך היתר זה התיר הרב את הלואת המקלות והדבק? ומה עם הלואת ירקות, מלפפונים למשל?
- לכאורה יש להסתפק אם פירות וירקות יחשבו כ'יצא השער'. מחירם משתנה כל העת, השער אינו קיים אף לא לזמן מועט. אמנם, רוב המוצרים בימינו בכלל 'יצא השער' הינם.
אשר על כן, הטוב ביותר שנחום יקנה מספר מלפפונים. שוב ייחשב הדבר 'יש לו' ויוכל ללוות כל הכמות שנצרכת לו.
למאמר השלישי לחץ כאן