במאמר הקודם (גליון רט"ז) נידון כאן מקרה שאחד העדים על הכתובה השמיט בחתימתו את מילת 'הכהן', ושני העדים נקראו לאחר מכן לחתום על כתובה חדש. במסקנת המאמר כתבנו שיש מקום שהכתובה השניה פסולה ויתבאר להלן.
נקוט האי כללא בידך: אין לעשות מאומה בעניינים אלו מבלי ליטול עצה ותשובה ממורה הוראה הבקי היטב בעניינים אלו. מי שאין לו עסק בהא, לעיתים קרובות לא ישים אל לבו על דברים מהותיים הפוסלים את הכתובה ונידון דידן יעיד על כך.
במאמר הקודם כבר נתבאר כי אין כל חשש פסול בכתובה בהיעדר מילת 'הכהן' מחתימתו של העד.
והנה, עדים אינם רשאים לכתוב שטר אלמלי נצטוו ונשלחו לכך על ידי המתחייב. אשר על כן, אם כבר נמסר השטר ליד האשה/המלוה ונגמרה השליחות, שוב אינם רשאים לכתוב שטר נוסף ללא שיישלחו לכך מחדש על ידי הבעל/הלוה. רק אם נמצא פסול ודאי בשטר הראשון, אזי אמרינן שעדיין לא עשו העדים את שליחותם ורשאים הם לכתוב שטר חדש אף ללא רשות ושליחות נוספת מהמתחייב (שלחן ערוך - חושן משפט סימן מ"ט סעיף ו'. ואם השטר כשר אך עדיין לא נמסר ליד המלוה, ראה נתיבות שם סק"ג וסק"ד שתלוי בפלוגתא אם רשאים לכתוב שטר חדש).
כאשר כשרותו של השטר הראשון שכבר נמסר ליד האשה/המלוה עומדת בספק - נחלקו בכך הפוסקים. יש שכתבו שמאחר ויש ספיקא אם כשר וכבר קיימו שליחותם במסירתו, אם כן אינם רשאים לכתוב שטר חדש ואף שבשטר שנמסר לא ניתן לגבות מחמת הספק (ש"ך שם סקמ"ו). ואחרים נחלקו ולשיטתם כיון שלא ניתן לגבות בשטר זה מספיקא, הרי שעדיין לא קיימו העדים את שליחותם ויכולים לכתוב שטר חדש תמורתו (קצות שם סק"ג).
אם כן, בנידון דידן שאין פקפוק בכשרות הכתובה הראשונה, העדים אינם רשאים לכתוב אחרת לולי יקבלו רשות מפורשת על כך מהבעל. ואם לא שאלו את פי הבעל לפני הכתיבה, אלא רק לאחר מכן שאלו את פיו לפני שנתנו את הכתובה לאשה, יש שסוברים שמועיל. גמר הגדת העדות היא במסירת השטר ליד האשה/המלוה (נתיבות סימן ל"ט סקי"ג). אמנם לכתחילה יש להימנע מכך, משום דעת הפוסקים שסוברים שכל שנחתם השטר שלא מדעת המתחייב יש בו חיסרון של 'מפי כתבם' (ראה הגהות אמרי ברוך על נתיבות שם, ישועות ישראל ס"ק ט"ז ומקצוע בתורה ס"ק ל"ד). (וקשה לסמוך ולהקל מחמת אומדנא שהחתן בודאי מתרצה ורוצה בכך, ראה ישועות ישראל סימן מ"א ס"ק ב'.)
מכיון ומניסוח השאלה (שהובאה במלואה בגליון הקודם) נשמע שכתיבת הכתובה השניה נעשתה שלא מדעת החתן, על כן נקטנו שהכתובה השניה פסולה.