המוכר מפני האונס
בגליון הקודם[1] התבאר שהמוכר נכס מפני האונס, בין נכס קרקע או מטלטל, המכר קיים הואיל ומקבל את תמורת הנכס במלואו, ובלשון חז"ל 'תלוהו וזבין זביניה זביני'[2]. דין זה הוא הן אם האנס נותן למוכר את הבחירה שימכור איזה נכס שירצה, והן אם הלוקח מכריח אותו למכור נכס ידוע[3], הואיל והסכים המוכר לקנין והלוקח קיבל את דמי המקח, המקח קיים, אפילו שהמוכר לא מנה את דמי המקח אלא השליכם לכיסו שנראה שקבלם נגד רצונו[4].
קבלת דמי המקח, מרצונו או בעל כרחו
לפיכך יש אומרים שאפילו לא נתן הלוקח את מעות המכר מיד בעת הקנין התקיים המקח בשטר קנין שהמוכר יכול לתבוע בו את דמי המכר, ואזי כשהלוקח נותן את דמי המכר לא יכול המוכר לחזור בו, אלא חייב לקבל את דמי המקח[5], אבל יש שכתב שגם לסוברים כן צריך הלוקח לתת למוכר מיד שטר התחייבות על דמי המקח[6], ויש אומרים שקיום הקנין בזה הוא רק בקבלת המעות, ואזי אם התרצה המוכר לקבל דמי המקח התקיים המכר אף אם לא נתרצה בעת נתינת שטר קנין[7].
הודה שקיבל דמי המכר
כתב המחבר שאפילו לא ראו עדים שהלוקח נתן לו המעות, רק המוכר הודה לפניהם שקיבל המעות, ואחר כך חוזר בו שמחמת האונס הודה, נאמן הלוקח ששילם לו, שהיה לו למסור מודעא לפני שהודה[8], והרמ"א כתב שיש חולקים שסוברים שהמוכר נאמן לומר כמו שאנסו אותו על המכר אנסו אותו גם על ההודאה שקיבל דמי המכירה[9].
אנסוהו לקנות, במכר ומתנה
כתב הרמ"א שרק אם מכר מפני האונס המקח קיים, אבל אם קנה מפני האונס המקח בטל[10], וביארו האחרונים שלפעול קנין די במה שהמוכר מסלק עצמו וברצון הלוקח לקנות מתקיים המקח, ואמנם כשנאנס למכור מסלק עצמו בגלל האונס והמקח מתקיים ברצון הלוקח לקנות, אבל אם נאנס לקנות לא מתקיים הקנין כשאין דעתו לקנות[11], ברם הפוסקים כתבו שהרבה ראשונים חולקים ולדעתם אף אם קנה מפני האונס ודאי גמר בדעתו לקנות[12], שיותר רוצה אדם לקנות מלמכור, ולכן המקח קיים[13].
אף לסוברים שאם קנה מפני האונס המקח בטל, יש שכתב שרק הנאנס יכול לחזור בו ולא המאנס שתלה הקנין ברצון הקונה[14]. וגם כתב שמפני האונס לשלם לא גמר לקנות, אבל אם אנסוהו לקבל מתנה ודאי גמר בדעתו לקנות[15]. ויש שכתבו שאין לחלק לדעה זו כי רק 'תלוהו וזבין' נאמר ולא 'תלוהו וקני'[16].
כשנעשה הקנין בדרך חליפין 'שוה בשוה', דהיינו הכופה את חבירו למכור מושך את המקח ובזה נקנה לחבירו חפץ של המושך, נעשה המוכר בכפייה לקונה את חפץ חבירו בכפייה, לפיכך יש שכתב שקיום המקח תלוי במחלוקת הנ"ל אם גם באנסו לקנות המקח קיים, שאם המוכר שאנסו לא קנה אף הלוקח ממנו לא קנה[17].