חבר שילם לי חוב עם צ'יק (Check) שחזר (Bounced) ולא כובד על ידי הבנק. הוא רשם בעבורי צ'יק חדש והוסיף בו את העמלה (Fee) שחוייבתי על ידי הבנק בעבור החזרת הצ'יק.

לטענתו, הסיבה שהצ'יק חזר הוא מחמת כללים חדשים שנקבעו על ידי הבנק ולא היו ידועים לו, מחמת כן הכסף שנכנס לחשבונו כדי לכסות את הצ'יק לא היה זמין ופנוי.

שאלה: אם צדקו דבריו, אפשר שהוא פטור מלפצות אותי על העמלה שנגבתה ממני ועלי להחזיר לו את התוספת שנתן לי?

תשובה: יש לעמוד על כך, מהי אחריותו של בעל הצ'יק על הנזק שנגרם לנמען באי כיבוד הצ'יק על ידי הבנק. לכאורה בפשטות הרי זה 'גרמא בנזיקין' שפטור. הנזק לא קרה במעשהו הישיר, אלא הוא תוצאה של מעשיו או של היעדר מעשיו. מאידך, גם בכהנה יש מקומות שחייב המזיק והוא מוגדר בפי חז"ל 'גרמי'. לדוגמא, מי שאמר לבעל דינו שילך לעיר אחרת להתדיין עמו שם והוא יבוא אחריו לשם ולא בא, חייב לשלם לו את הוצאותיו שהיו לו מחמת שאמר לו לילך לשם (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן י"ד סעיף ה' ברמ"א שם).

הוא הדין למי שרשם צ'יק לחבירו, משמעות הדבר הוא שהנמען יכול להיות סמוך ובטוח להפקידו, ובחשבונו של בעל הצ'יק יהיה כדי לפרוע שטר זה. אם בשעה שכתב את הצ'יק לא היה בחשבונו די כדי לפרוע צ'יק זה, או אף אם בשעה שרשם את הצ'יק היו מעות בחשבונו אך בשעה שבא הנמען להפקיד את הצ'יק כבר לא היה, על בעל הצ'ק לשלם את נזקיו של המפקיד. עם זאת, המזיק בגרמי באונס או בשוגג, פטור מלשלם את הנזק ואף לא כדי לצאת ידי שמיים (ש"ך סימן שפ"ו סק"ו ועיין מנחת פתים שם סעיף ג').

ואם במקרה של אונס או שוגג הלך המזיק מדעתו ושילם לניזק את נזקיו, אין הניזק צריך להחזיר זאת למזיק. המזיק עשה זאת ברצונו לנהוג 'לפנים משורת הדין'. כמובן שאסור לניזק/המפקיד לדרוש תשלום זה מהמזיק/בעל הצ'יק, כאילו שהוא מחוייב בזה מדינא.

ואם בעל הצ'יק שילם וציין שעושה זאת מחמת שמחוייב בכך, יתכן שעל הנמען להשיב לו תשלום זה כיון שזו כ'מחילה בטעות'. ובנידוננו תשלום שנעשה מחמת טעות ואי ידיעה.

בנידון שאלתנו, כיון שבעל הצ'יק שילם זאת כדי לשמור על שמו הטוב, אינך חייב להשיב לו את התשלום, אף שמדינא היה פטור מלעשות זאת (עיין תשובת הריב"ש הובאה בקצות סימן י"ז סק"ג, ובסימן ע"ה סק"ד ובסימן ר"ז סק"ג).