מישהו הציב שולחן בבית הכנסת ועליו סטים לבדיקת חמץ, מחיר כל סט הוא 1$. החלפתי את הפתק שהציב הלה, וכתבתי שמחיר כל סט הוא 1.10$. לאחר שנמכרו עשרה סטים ובקופה נחו 11$, לקחתי סט אחד לעצמי בחינם. שהרי המוכר קיבל 11$ עבור 11 סטים, כפי שביקש מלכתחילה.

שאלה: האם נהגתי בכך כשורה? הרי המוכר מצידו קיבל כפי שרצה ולא הפסיד מאומה, ואף הקונים הסכימו מרצונם לשלם 1.10$ לסט.

תשובה: פשוט וברור, רק הבעלים רשאים לקבוע את המחיר. אם כן, הלקוחות ששילמו יותר ממה שביקש המוכר עשו זאת בטעות ואין בכך משום מחילה.

מקרה דומה לזה מצאנו בהלכה אודות ראובן שהשכיר ללוי דירה, ונמצא שדירה זו בכלל שייכת לשמעון. אם שמעון מעולם לא חשב להשכיר דירה זו, לוי אינו חייב לשלם מאומה בעבור שכירותו. ואף אם לוי שילם כבר לראובן, חייב ראובן להחזיר לו את מעותיו. הסכמתו של לוי לשלם אינה מחייבת אותו, מאחר ונעשתה בטעות למי שאינו מורשה ואינו הבעלים של דירה זו.

ואם דירה זו היתה עומדת לשכירות, חייב לוי לשלם לשמעון כפי מחירה של דירה כזו לשכירות. ואף אם נדברו ביניהם, לוי וראובן, על מחיר יקר יותר בעבור השכירות, השוכר אינו חייב לשלם לבעלים יותר ממחיר השוק. ואם כבר שילם לוי לשמעון הבעלים את המחיר היקר, וטוען שמעון שאף הוא לא היה משכירה בפחות, רשאי שמעון, הבעלים, להחזיק במותר המעות. אבל אם מודה שהיה משכירה בפחות, חייב להחזיר את המעות ללוי השוכר (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן שס"ג סעיפים ט' וי' ובהגר"א שם סקכ"ח). הרי לנו שמחיר שלא נקבע על ידי הבעלים, אינו מחייב כלל וכלל.

גם בנידון שאלתך, עליך להחזיר לכל הלקוחות את מה ששילמו למוכר יותר ממה שביקש, ועליך לשלם על הסט שנטלת מחיר מלא.

במידה והיית רוכש עשרה סטים ונותן בקופת המוכר את מחירם הנקוב דהיינו 10$ [ועדיף אף שתגביה את הסטים, כך שתקנה אותם לכל הדיעות (עיין שלחן ערוך - חושן משפט, סימן קצ"ח סעיף א' וסימן ר"ד סעיף א', במשפט שלום סימן ר"א סעיף ב' ובאמרי יושר חלק ב' סימן קע"ח)], היית רשאי למכרם במחיר יקר יותר כיון ששלך הם. כמובן, כל זאת מבלי לקלקל ולהזיק את ענייניו של המוכר.

ואם לא עשית דבר רק שינית את המחיר הנקוב על השלט, אלא שכוונתך היתה להטיב עם המוכר, רשאי המוכר להחזיק לעצמו את המותר. כיון ש'זכין לאדם שלא מדעתו', ואף כאן העלאת המחיר הרוויחה לו (שלחן ערוך - חושן משפט, סימן קפ"ה סעיף א' וסימן ע"ג סעיף י"ח).