חתמתי חוזה (contract) לרכישת בית והנחתי פקדונות (deposit), כשהתחייבתי לסיים את הרכישה (closing) עד סוף השנה. בינתיים התעכב האישור על המשכנתא (mortgage) שלי וחלפו להן שנתיים שלא השלמתי בהן את העיסקה. לאחר שקיבלתי אישור מהבנק על המשכנתא פניתי למוכר לסיום הרכישה, אך הוא מצידו מסרב לכך וטוען שאיחרתי את המועד שנתחייבתי עליו, דהיינו סוף השנה ההיא.

אני סבור שההתחייבות מדברת דוקא על אי סיום הרכישה מצד התרשלות שלי, אך כאן שהדבר לא היה תלוי בי והמתנתי לאישור הבנק, על המוכר להשלים את הרכישה מכל מקום.

שאלה: דברי מי צודקים?

תשובה: אנו מניחים ששאלתך נובעת מכך שמקרה כזה לא פורש במפורש בתוך החוזה.

הלכה רווחת בישראל היא 'אונס רחמנא פטריה'. במה דברים אמורים? במי שחטא מחמת אונס דפטרינן ליה מעונשו. הנידון דידן עוסק באי קיום חוזים מחמת אונס, ויש לדעת אם אף כאן כלל זה חל.

יש מהפוסקים שכתבו דאף שאתה מצידך לא קיימת את החוזה מחמת אונס, אך אין הדבר מחייב את הצד שכנגד לקיים אותו אם עברת על תנאיו (ש"ך חושן משפט סימן כ"א סק"ג).

יש מהפוסקים שחילקו בין קיום תנאי שנחוץ לעשותו בתוך זמנו, כגון התחייבות לאספקת לולבים לפני החג. במקום כזה אף אם אירע למוכר אונס שמחמתו לא הצליח להביא את מרכולתו לפני החג, מכל מקום הקונה אינו חייב לקנות ממנו באשר אין לו עוד חפץ בם. אך שאר תנאים, אף שנגדרו בזמן מסויים, אם אין לזמן קשר ברור לתכלית הענין, על הצד שכנגד לקיים את ההסכם כל זמן שהיה כאן אונס (ט"ז יורה דעה סימן רל"ו סקי"ג).

מאחר ורוב הפוסקים נוקטים כהשיטה הראשונה, אם כן בנידונך אין מקום לחייב את המוכר לקיים את החוזה (פתחי תשובה סימן ר"ז סק"ב). יתר על כן, לא ברור שאי קבלת האישור מהבנק מוגדרת כאונס, שהרי זהו מצב רגיל וצפוי. אונס הוא דוקא דבר דלא הוה להו לאסוקי אדעתייהו, כגון שחלה אחד הצדדים (ש"ך סימן נ"ה סק"א).

אם כן, אין בכוחך לחייב את המוכר לקיים את החוזה ולמכור לך מאחר שעברת על הזמן שבו.