For the Pruzbul in English please click here
פרוזבול
(אשכנזים)
אנחנו בית דין חתומים מטה, בא לפנינו ר' ___________________ המלוה ואמר לנו, הריני מוסר
לכם בית דין שכל חוב שיש לי בין בשטר ובין בעל פה שאגבנו כל זמן שארצה. ואנחנו בית דין הואיל
ומסר לפנינו מילי דפרוזבול כתיקון חז"ל, כתבנו שטר פרוזבול זה כמנהג חז"ל מימות הלל הזקן.
וייפינו כחו של ר' _________________ שלא ישמט לו כל חוב שיש לו על כל אדם בין בכתב ובין
בעל פה עד היום הזה, כתיקון חז"ל.
ולראיה באנו על החתום יום _ לחדש אלול שנת תשע"ה לפ"ק,
נאום ______________________ דיין
ונאום _____________________ דיין
ונאום _____________________ דיין
מגזירת הבורא (דברים ט"ו, ב') כי חוב שעברה עליו שנת השבע, שנת השמיטה, יתבטל ויפקע (כך פשטות הדברים. אמנם עיין ביראים סימן רע"ח ובסביב ליראיו סק"ה ובשער משפט סימן ס"ז סק"א). כיון שכך, נמנעו רבים מלהלוות ממונם לאחרים ועברו בכך על לאו מפורש (דברים ט"ו, ט') 'השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא'.
לכך תיקן הלל הזקן את ה'פרוזבול'. מהותו של שטר זה הוא שהמלוה מוסר את חובותיו לבית הדין, ואין 'שמיטת כספים' נוהגת בהם. לצורך גביית החוב, בית הדין ממנה את המלוה כשלוחו. לאחר תקנה זו, שוב לא נמנעו אנשים מלהלוות את מעותיהם קודם שנת השמיטה, שהיו בטוחים בפירעון. (בהרבה מקומות באשכנז לא נהגו דין שמיטה בזמן הזה כלל כמבואר ברמ"א סי' ס"ז סעיף א', ועיין שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סימן ט"ו ואכ"מ).
נחלקו הפוסקים איזה 'בית דין' נצרך לעריכת ה'פרוזבול'. יש שהקילו לערוך אותו לפני כל שלשה שיודעים ומבינים מהותו של 'פרוזבול'. הרמ"א נקט כשיטה זו (חושן משפט, סימן ס"ז סעיף י"ח) וכך מנהג האשכנזים.
אחרים החמירו והצריכו דוקא בית דין קבוע שנתמנה על ידי בני אותה העיר. כשיטה זו פסק המחבר (שלחן ערוך, שם) ולאורה הלכו בני עדות המזרח. לאלו הדבר קשה לעיתים, בפרט לאלו הדרים במקומות בהם אין בית דין קבוע.
יש מי מהפוסקים שסובר שניתן למסור את חובותיו לבית דין קבוע, אף אם אינו עומד לפניהם. די שיאמר לעדים שמוסר הוא את חובותיו לבית דין פלוני (רמ"א - חושן משפט, סימן ס"ז סעיף כ'). אחרים נחלקו עליו, ולשיטתם עליו לעמוד בפני בית דין כדי למסור להם את חובותיו (ים של שלמה - גיטין פרק ד' סימן מ"ו, תומים סימן ס"ז סקכ"א). מנהג הספרדים להקל בהא כדעת הרמ"א (יביע אומר חלק ג' חושן משפט סימן ו' ואור לציון - שביעית, פרק ז' אות ו' לחץ כאן לנוסח ה'פרוזבול' המתאים לבני עדות המזרח).