קיבלתי זוג תפילין מלקוח לבדקן. בטעות חתכתי את הרצועות שלו, שהיו רצועות מעבודת יד ויקרות מאד.
שאלה: האם עלי לשלם לו את מחירן המלא של הרצועות, או שיכול אני להיפטר בתשלום רצועות כשרות שאינן יקרות כל כך?
תשובה: מהר"ם מינץ (סימן קי"ג הובא בבאר היטב אורח חיים סימן תרנ"ו סק"ד) פוסק כי מי שהזיק לחבירו אתרוג יקר, יכול לשלם לו אתרוג זול שכשר לברכה ודי בכך.
הוא מביא סימוכין לכך מדין המזיק את שור חבירו המוקדש לעולה. מעיקר הדין יכלו בעליו לפטור את עצמם מחובתם בכבש לפי שיטת רבנן ובעוף לראב"ע (מנחות דף ק"ז ע"א), אך הם ביכרו להביא שור שדמיו מרובים. להלכה יכול המזיק לפטור את עצמו בכבש, כיון שדי בכך כדי לצאת ידי חובה (בבא קמא ע"ח ע"ב). מכאן, מוכיח מהר"ם מינץ, שדי לשלם אתרוג שכשר לברכה.
אך רבים מהפוסקים נחלקו על מהר"ם מינץ וסוברים שאין הנידון דומה לראיה. בהמת קרבן אי אפשר למכרה (פסחים דף פ"ט ע"ב), אם כן שוויה אינה נמדד כמחיר השוק אלא לפי מה שנצרכת לבעליה לפטרו מחובתם. לשם כך, די להם בכבש שדמיו מועטין. מה שאין כן באתרוג, יכולים בעליו למכרו במחירו היקר, ואם כן זהו שוויו האמיתי ולפיו חייב המזיק בתשלומין (חכם צבי סימן ק"כ, משנה למלך פרק ט"ז מהלכות מעשה הקרבנות הלכה ז' ושבות יעקב - חלק ב' סימן ק"כ).
יש מי שחילק בין 'מזיק' ל'שואל'. דהיינו שבשואל כולי עלמא יודו, ואף המהר"ם מינץ, שעליו לשלם את שוויו של האתרוג שקיבל לידיו. הוא אינו יכול לפטור את עצמו באתרוג כשר לברכה. הטעם לכך, דמכיון שכל הנאה שלו היא הסיבה המחייבתו שירדה תורה לסוף דעתו של השואל שמקבל על עצמו להתחייב גם באונסים (כמבואר בתוספות כתובות דף נ"ז), ובודאי שמקבל על עצמו אחריות דמי שוויין. בלא זה, לא היה המשאיל מסכים להשאילן (שלחן מלכים, דף שמ"א ע"א). ונראה שהוא הדין לאומן שנשכר לתקן חפץ, שמתחייב להעמיד לו חפץ מהודר כמותו בחזרה, והוא נעשה אחראי על כל שוויו (עיין ערך ש"י סימן ד"ש סעיף ה').
אך מצינו בפוסקים ששהשוו את דין השומר לדין המזיק. גם בשומר קיימים דבריו של מהר"ם מינץ, הפוטרו בתשלום אתרוג שכשר לצאת בו ידי חובה (אדמת קודש - חלק א' סימן ס"ד וע"ע מהרש"ם - חלק ד' סימן מ"ז, ועיין נחלת צבי סימן רצ"א סעיף כ"ד).
להלכה, למרות שרבים מהפוסקים הסכימו להלכה באתרוג שעל המזיק לשלם אתרוג מהודר כשוויו של האתרוג שהזיק (מהרש"ם שם וערוך השלחן - אורח חיים, סימן תרנ"ו סעיף ה'), מכל מקום יכול המזיק לטעון 'קים לי' כהמהר"ם מינץ וסייעתו שפטרוהו (ביכורי יעקב סימן תרנ"ו סק"ג. ראה גם בפרי מגדים - משבצות זהב, סימן תרנ"ו סק"א).
ובנידוננו, כל זמן שהלקוח עדיין לא שילם לך, יכול הוא להחזיק בכסף ולטעון שעליך לשלם לו רצועות מהודרות. מה גם שאף השיטות הפוטרות מודות שיש לשלם אתרוג מהודר לצאת ידי שמים (אדמת קודש שם).